Constantly Thinking Sharon

  הפרשנות התפרסמה בגירסה מקבילה בשקוף . הבדל ברור וספציפי בין הכותרות חושף ויכוח פנימי ביני לבין העורך. אני עדיין חושבת שאנחנו נכנסים לעידן של מלחמות. מלחמות על חומרים ומכאן ההבדל. בעוד Bellum היא המילה הלטינית למלחמה, הרי המילה Bella היא המילה הלטינית למלחמות ברבים. מאחר ורציתי לטבוע שם של עידן היסטורי וגם מאחר שלמילה שלום אין צורת יחיד וצורת רבים, חשבתי שהשימוש במלחמות עדיף על פני השימוש במלחמה. ימים יגידו. עיון בוויקיפדיה אחר המונח פאקס אמריקנה – Pax Americana  מעלה את ההסבר הבא: הפּאקס אמריקנה הוא מונח המתאר תקופה של שלום ויציבות יחסית במערכת הבינלאומית לאחר סיום מלחמת העולם השנייה בשנת 1945. המונח שימש תחילה לתיאור מצב של שלום יחסי בחצי הכדור המערבי ובעולם המערבי תחת השפעתה והובלתה של ארצות הברית, ובהמשך הורחב לתיאור הסדר הבינלאומי הרחב יותר שהתפתח לאחר המלחמה. מקור השם באלת השלום הרומית פאקס, ובמונח מקביל לתיאור תקופות היסטוריות של שלום ויציבות (פאקס רומאנה של האימפריה הרומית, פאקס בריטניקה של האימפריה הבריטית ופאקס מונגוליקה של האימפריה המונגולית). ולמה נדרשתי למונח?...

  Photo Credit - https://easy-peasy.ai/ בכתיבתו הגדיר סופר המדע הבדיוני הידוע אייזיק אסימוב שלושה חוקי יסוד שהרובוטים חייבים לפעול על פיהם : החוק הבסיסי והראשון: " רובוט לא יפגע באדם ,  ולא יאפשר ,  מתוך חוסר מעשה ,  שאדם ייפגע ." החוק השני מחייב ציות לאנשים כל עוד ההנחיות אינן מובילות לפגיעה בבני אדם: " רובוט חייב לציית לפקודות שניתנות לו בידי בני אדם ,  אלא אם כן פקודות אלה עומדות בסתירה לחוק הראשון ." והחוק השלישי מתייחס לשמירה העצמית של הרובוט כל עוד שימור העצמי אינו סותר את חוקים אחד ושניים. " רובוט חייב להגן על קיומו , כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני ." בספרו "רובוטים ואימפריה" הגדיר אסימוב חוק נוסף אותו כינה בשם חוק האפס, משום שמדובר בחוק מקדמי לשלושת החוקים שפירטנו. נקודת המוצא של חוק האפס היא האנושות כולה ולא האדם הבודד  " לא יפגע רובוט לרעה באנושות ולא יניח, במחדל, שהאנושות תיפגע."  חוק זה הביא לעדכון שלושת החוקים המקוריים, כך שהם תקפים כל זמן שהם אינם סותרים את חוק האפס . אסימוב הבין את הסיכון ה...