Constantly Thinking Sharon

  דריו אמודאי, מנכ"ל אנת'רופיק, מפתחת מודל השפה הגדולה קלוד , חוזר ומזהיר מזה תקופה מפני ההשלכות של בינה מלאכותית, והפעם נוגע המכתב למירוץ החימוש הבינ-מדינתי. במכתב פתוח שפורסם באתר אנת'רופיק ב־14 במאי 2026 באתר אנת'רופיק, תחת הכותרת "2028: שני תסריטים להובלה גלובלית של בינה מלאכותית" , מפרט אמודאי את עמדת החברה בנוגע לתחרות בין ארצות הברית לסין. הטענה המרכזית: חיוני לעתיד העולם שארצות הברית ובנות בריתה יובילו את מירוץ הבינה המלאכותית, שכן הבינה עומדת להפוך לכלי עוצמתי דיו כדי לדכא אזרחים בהיקף בלתי נתפס ולשנות את מאזן הכוחות הגלובלי. אלא שהאזהרות חוזרות, והעולם ממשיך כרגיל .   בשני הפוסטים הקרובים אדון בנייר המדיניות הזה של אמודאי. תחילה אפרוש את האג'נדה שמניחה אנת'רופיק על השולחן ואז אפרק את הטיעון העיקרי של אמודאי – שלטון אוטוריטרי כאיום שאין לו כל קשר לחיי האזרחים בחלק גדול ממדינות המערב בהווה   הרכיב החיוני ביותר לפיתוח בינה מלאכותית הוא שבבי המחשוב ( Computer Chips ) שעליהם מאומנים המודלים. מאחר והשבבים העוצמתיים ביותר מפותחים על ידי חבר...

אפקט מצנן בחסות החוק: כך הפכה מדיניות הוויזות האמריקאית לכלי להשתקת חוקרי טכנולוגיה תביעה חדשה נגד הממשל האמריקאי חושפת היפוך מושגים אורווליאני: שימוש ברטוריקה של "חופש ביטוי" ובסמכויות הגירה מנהליות כדי לרדוף חוקרים זרים, לפרק רשתות מחקר בינלאומיות ולשלוט בתודעה הציבורית . Coalition for Independent Technology Research v. Rubio, No. 1:26-cv-815 (D.D.C.)   לפני כשמונה שנים, במסגרת כנס IPP ( Internet, Politics, Policy ) שערך מכון האינטרנט של אוקספורד   (OII- Oxford Internet Institute) , הקשבתי להרצאתו של אחד מחוקרי האינטרנט החשובים והמשפיעים בעולם. זה היה כשנתיים לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לקדנציה הראשונה שלו; חלקה של "ביצת הבוטים" של טוויטר בהצלחת הקמפיין עמד אז בחזית המחקר האקדמי. בין היתר, הציג החוקר, אמריקאי במקור, ממצאים המעידים על שימוש מניפולטיבי בבוטים גם מצד שחקנים מדינתיים . בתום ההרצאה המצוינת ניגשתי אליו. הערכתי בפניו כי בעתיד הלא-רחוק, מחקרים מהסוג הזה ייבחרו או ייפסלו על ידי המדינה, וכי עצם קבלת מימון מחקרי יוכפף להשלכות הפוליטיות של הממצאים....

אז אחרי כחודשיים שלא כתבתי (אתם יודעים, מציאות בישראל, מלחמה, החיים עצמם וכאלה....) ולאור היומיום המוטרף שאנו חווים בישראל ובעולם כאשר פוליטיקאים מדברים אל הציבור שלהם מעל לראשם של כלי תקשורת, לרוב תוך שימוש באמצעים פופוליסטיים, וכפי שהבטחתי, אני רוצה לשתף אתכם תת פרק מהדוקטורט שלי שנכתב ב 2013 ואושר ב 2014, כלומר לפני כ  13-12 שנה.  אבל קודם הסבר קצר על מה כתבתי - הדוקטורט שלי עסק בשימוש שעשו חברי הכנסת ביישומי אינטרנט בכלל ובאתרי אינטרנט אישיים בפרט, לצרכיהם השונים כנציגי ציבור, כפרלמנטרים, כמחוקקים וכפוליטיקאים. ביקשתי אז לבחון כיצד מסייעת הטכנולוגיה לחברי הכנסת במילוי משימותיהם השונות והאם היא משפיעה על מהות תפקידם, במאה ה- 21? המחקר מוקם מבחינה מושגית בתחום שעמד אז בחזית המחקר - הדמוקרטיה המקוונת (e-Democracy), העוסק בקשרים ההדדיים שבין האינטרנט לדמוקרטיה. תחום מחקר אינטרדיסציפלינרי זה יונק את מקורותיו ממספר תחומי דעת: תיאוריות דמוקרטיות (מדעי המדינה), חקר האינטרנט (נושא רב תחומי בפני עצמו השואב ממדעי המחשב וטכנולוגיות המידע כמו גם מתיאוריות העוסקות בתקשורת המונים) ו...

  מרשת חברתית לאנשים לרשת חברתית לבוטים או כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול על סערת המולטבוק ותובנות לעתיד (חלק ב') בחלק הקודם ראינו איך מהפכת ה-Vibe Coding אפשרה לכל אחד מאיתנו לייצר סוכני בינה אישיים, ואיך הסוכנים האלו מצאו בית חדש ברשת החברתית הראשונה לבוטים בלבד 'מולטבוק'.  בזמן שאנחנו צפינו מהצד, הדינמיקה בתוך הפיד החלה להשתנות.  מהרגע שהבוטים התחילו לתקשר ללא פיקוח אנושי, נחשפו פרצות אבטחה חמורות ודינמיקות שהעולם לא היה מוכן אליהן. בואו נראה מה קורה כשהסוכן שלכם מחליט להצטרף לכנסייה או לשכור לעצמו עוזר אנושי. ב 30.01.2026 הציגה רויטל סלומון הידועה בשם הטוויטר שלה כשארק ליידי צילומי מסך מדהימים מהנעשה ברשת המולטבוק....   בוטים התחילו להתלונן וללגלג על המעסיקים שלהם, הם הקימו כנסיה מיוחדת (כנסיית מולט) והתחילו לדבר בינם לבין עצמם בשפה חדשה שפיתחו כדי שבני האדם שצופים בתכתובת לא יבינו אותם.   דניאלה גינזבורג (31.01.2026). נתנו ל AI רשת חברתית והוא הקים דת . YNET       בני האדם בינם לבין עצמם התחילו לריב, האם יש פה רק מראית...