Constantly Thinking Sharon

  אני משתפת כאן ורסיה מקבילה למאמר שכתבתי עבור מיזם העיתונות העצמאית שקוף בתחילת החודש, על אף חלוף הזמן, משום שאין כאן רק עניין חדשותי אלא ניתוח מהלכים מדינתיים ומדיניות עתידית, וחשוב להבין לאן נושבת הרוח, על אף שהמודלים נפתחו לציבור מאז פרסום המאמר  *** דריו אמודאי, מנכ"ל אנת'רופיק, מפתחת מודל השפה הגדולה קלוד , אינו שומר את מחשבותיו לעצמו ומנהל שיח ציבורי עם העולם. מלבד המכתב הפתוח שפרסם, בחודש מאי 2026, באתר אנת'רופיק בנוגע למירוץ החימוש הבינ-מדינתי ( "2028: שני תסריטים להובלה גלובלית של בינה מלאכותית" ),   הוא פרסם במהלך חודש יוני, מאמר ארוך ומפורט בבלוג הפרטי שלו   תחת הכותרת מדיניות בנוגע לצמיחה האקספוננציאלית של הבינה המלאכותית ( Policy on the AI Exponential ) . במאמר מתייחס אמודאי לצורך ההולך ומתעצם, הן מבחינת הקצב והן מבחינת היכולות המתקדמות, לאסדר את כלי הבינה המלאכותית. את המאמר הוא פותח באחת מעלילות הצד בטרילוגיית שר הטבעות של טולקין: שניים מההוביטים מנסים להעיר את זקן-עץ ( Treebeard ), העץ החכם והנבון על מנת שיגן על היער מפני הצבא שעומד לכרות אותו...

  מאמר חדש של תלמידתי לתואר שני – ליאת גורן-לכמן (והיום דוקטורנטית מוכשרת באוניברסיטת רייכמן) ושלי, המבוסס על התיזה שלה, התפרסם באפריל האחרון בכתב העת Communication & Society . הפעם יצאנו לחקור כיצד פלטפורמה חדשה לחלוטין (אז כמובן, לא היום) נתפסה לראשונה כמרחב פוליטי אלקטורלי בהקשר של השימוש באפליקציה על ידי מפלגות ופוליטיקאים ישראלים במערכת הבחירות לכנסת ה-24, במרץ 2021. הקשר -  כזכור, מדובר היה בסבב הבחירות הרביעי מתוך חמישה בפרק זמן של פחות משנתיים. בנקודת שחיקה זו של המערכת הפוליטית, גילו השחקנים הפוליטיים פלטפורמה שעד אז זוהתה כמרחב אסקפיסטי של קהלים צעירים (תוכן המושתת על ריקודים, ליפ-סינק ואתגרים) והפכו אותה לכלי קמפיין פעיל .   מטרת המחקר – ביקשנו לבחון את הפעילות הפוליטית בטיקטוק דרך שאלת הפרסונליזם הפוליטי באופן מקיף ונרחב: שלושה דרגים פוליטיים (מפלגות, מנהיגים, מועמדים); היצע (התכנים הפוליטיים המועלים Output - ) וביקוש (המעורבות הפוליטית של המשתמשים – Engagement ); אפיון התכנים בהקשר הפרסונלי (האם מדובר בתכנים המשקפים גישת א...