מפאקס סיליקה לבלה סיליקה

 

הפרשנות התפרסמה בגירסה מקבילה בשקוף. הבדל ברור וספציפי בין הכותרות חושף ויכוח פנימי ביני לבין העורך. אני עדיין חושבת שאנחנו נכנסים לעידן של מלחמות. מלחמות על חומרים ומכאן ההבדל. בעוד Bellum היא המילה הלטינית למלחמה, הרי המילה Bella היא המילה הלטינית למלחמות ברבים. מאחר ורציתי לטבוע שם של עידן היסטורי וגם מאחר שלמילה שלום אין צורת יחיד וצורת רבים, חשבתי שהשימוש במלחמות עדיף על פני השימוש במלחמה. ימים יגידו.

עיון בוויקיפדיה אחר המונח פאקס אמריקנה – Pax Americana  מעלה את ההסבר הבא: הפּאקס אמריקנה הוא מונח המתאר תקופה של שלום ויציבות יחסית במערכת הבינלאומית לאחר סיום מלחמת העולם השנייה בשנת 1945. המונח שימש תחילה לתיאור מצב של שלום יחסי בחצי הכדור המערבי ובעולם המערבי תחת השפעתה והובלתה של ארצות הברית, ובהמשך הורחב לתיאור הסדר הבינלאומי הרחב יותר שהתפתח לאחר המלחמה. מקור השם באלת השלום הרומית פאקס, ובמונח מקביל לתיאור תקופות היסטוריות של שלום ויציבות (פאקס רומאנה של האימפריה הרומית, פאקס בריטניקה של האימפריה הבריטית ופאקס מונגוליקה של האימפריה המונגולית).

ולמה נדרשתי למונח?  בשל חילופי העונות ההיסטוריות והמעבר לדוקטרינה חדש: מפאקס אמריקנה לפאקס סיליקה Pax-Silica . מיציבות מבוססת הסכמים ליציבות מבוססת חומרים ותהליכי ייצור

בחודש דצמבר 2025 הוביל הממשל האמריקאי תהליך של יצירת ברית אסטרטגית סביב הסיליקון, ממנו מיוצרים שבבי המיחשוב, ומכאן השם. על המסמך הראשוני חתמו מלבד ארצות הברית שמונה מדינות בלבד:  אוסטרליה, איחוד האמירויות, בריטניה, דרום קוריאה, הולנד, ישראל, יפן וסינגפור. מאז הצטרפו ליוזמה מדינות נוספות וביניהן האיחוד האירופי (בעל מעמד חתימה עצמאי), גרמניה, מדינות סקנדינביה ומדינות בדרום אמריקה.

באתר משרד החוץ האמריקאי מפרט תת המזכיר ג'ייקוב הלברג את המוטו מאחורי הפאקס סיליקה :

"בעוד שהמאה ה-20 התבססה על נפט ופלדה, הרי שהמאה ה-21 מבוססת על מחשוב ועל המחצבים המזינים אותו. הצהרה היסטורית זו מבשרת קונצנזוס חדש סביב ביטחון כלכלי, המבטיח בנייה מתואמת של המערכת האקולוגית של הבינה המלאכותית העתידית החל מאנרגיה ומינרלים חיוניים ועד לייצור מתקדם ומודלים." (תרגום שלי – ש.ח.ע) .

לברית אסטרטגית זו ארבעה רבדי מפתח:

(1)    שימוש מכוון במונח פאקס כמונח היסטורי המסמל שלום, יציבות ושגשוג ויישומו על יסודות המיחשוב והבינה המלאכותית

(2)   תפיסה אסטרטגית:  היוזמה מובלת על ידי ארצות הברית לבניית מערכת אקולוגית טכנולוגית מאובטחת, עמידה ומונעת חדשנות הכוללת מינרלים קריטיים > אנרגיה > ייצור מתקדם > מוליכים למחצה (Semi-Conductors)  > תשתית בינה מלאכותית > לוגיסטיקה

(3)   מטרות ליבה: צמצום תלות כפויה; יצירת שותפות לאבטחת שרשראות אספקה ​​טכנולוגיות גלובליות, טיפול בהזדמנויות ובפגיעויות בשרשרת האספקה ​​של בינה מלאכותית, וחקר השקעות משותפות; והגנה על טכנולוגיות רגישות ובניית תשתית דיגיטלית אמינה

(4)   מסגרת פעולה לטווח ארוך: איחוד כלכלות המארחות חברות טכנולוגיה מתקדמות במטרה לבטל מעצורים ולאפשר מיצוי הפוטנציאל הכלכלי של עידן הבינה המלאכותית החדש כמו גם ביסוס סדר כלכלי בר קיימא ומשגשג מונע על ידי בינה מלאכותית ברחבי מדינות שותפות.

 הפרשנות הרשמית של משרד ראש הממשלה מסבירה לנו כי מדובר בסדר הכלכלי של עידן הבינה המלאכותית שמאחד את המדינות המובילות טכנולוגית . אך בחודשים האחרונים הוברר האלמנט הגיאו אסטרטגי מול סין.

ב 25.06.2026 פרסם משרד החוץ האמריקאי הצהרה משותפת, עליה חתמו 35 מדינות, בדבר שותפות הזדמנויות הבינה המלאכותית ובה ארבעה סעיפים חיבוק הזדמנויות בינה, קידום רגולציה תומכת חדשנות, חיזוק שיתוף הפעולה הנרחב בנושאי בינה מלאכותית והנעת התעשייה הפרטית. עיקרי ההצהרה אם כך נוגעים בנכונות לצמצם רגולציה המאטה יכולות חישוב, אנרגיה ופיתוחים עתידיים בתחום הבינה כמו גם בנכונות לאבטחת המינרליים החיוניים ומוליכים למחצה.

ביולי  פרסם דונלד טראמפ צו נשיאותי כדלקמן:

 

"It is the policy of the United States that not only the finished equipment
deployed by our military, but also the critical materials and components necessary to manufacture, maintain, sustain, and repair that equipment, are sourced domestically or from allied nations."

 

ובתרגום חופשי – "זוהי מדיניות ארצות הברית שלא רק הציוד המוגמר בו עושה צבא ארצות הברית שימוש ייוצר בבית או על ידי מדינה בעלת ברית, אלא גם כל החומרים החיוניים והרכיבים ההכרחיים לייצור, אחזקה, שימור ותיקון הציוד ייוצרו בארצות הברית או על ידי אחת מבעלות בריתה".

לא בכדי פורסמה הצהרה זו באתר פאקס סיליקה ב 21.07.2026 בתוספת פרשנות תחת הכותרת "מינרליים קריטיים הופכים הכרחיים לביטחון הלאומי" כהשלמה לתפיסת הפאקס סיליקה לא רק כיוזמה כלכלית אלא כבסיס לשימור מערך הכוחות הגיאו אסטרטגי של ארצות הברית אל מול סין במערך המלחמה הקרה החדשה.

 

אלא שהמלחמה הקרה הולכת ומתחממת

כך למשל, עודכנה 'הרשימה השחורה' של נציבות התקשורת הפדרלית (FCC) להידוק האבטחה על תשתיות מידע, כולל כל רכיב הנחשב כסיכון בטחוני, ונאסרה רכישת רובוטים מתקדמים מתוצרת זרה.  מעוררת טלטלה בשל הגדרותיו הרחבות, האיסור חל גם על מכשירים ביתיים נפוצים, כמו שואבי אבק רובוטיים המצוידים במצלמות, בחיישנים ובחיבור אלחוטי ולכן ביכולתם לאסוף מידע רב ואף להתחבר למערכות נוספות המחוברות לאותה נקודת גישה לרשת.

 

על פי דיווח של רויטרס מן ה 16 לאוגוסט, וושינגטון נערכת להציב אולטימטום בפני שותפותיה לפאקס סיליקה.  

פרשנות של טיוטת המכתב כפי שדווחה ברויטרס מעלה כי אין מדובר בצעד דיפלומטי או בהמלצה אלא בדרישה שאינה משתמעת לשני פנים. ארה"ב עומדת לומר למדינות ידידותיות שעליהן לבחור בין המערכות האקולוגיות של בינה מלאכותית אמריקאית וסינית, משום שהשתייכות לשתיהן אינה עוד אופציה. טיוטת המכתב כוללת ניסוחים כגון " “To be part of everything is to be part of nothing(להיות חלק מהכל, זה להיות חלק משום דבר) ו - “Signature of the Pax Silica Declaration is not merely a membership subscription, but a commitment.” (חתימה על הצהרת פאקס סיליקה אינה מנוי חברות סתמי אלא התחייבות).

 

אז הפאקס סיליקה שנתפס תחילה כברית עסקית המאפשרת הזדמנויות השקעה משותפת בבינה מלאכותית, הולך ומתברר כמסגרת גושית סגורה ומחייבת שתמנע מהמדינות החברות בה "לרקוד על שתי החתונות." כך למשל, קזחסטאן החתומה על הפאקס סיליקה אך מנהלת גם קשרי מסחר ועסקים עם סין, ובשטחה מאגרי מינרלים חיוניים תיאלץ להחליט על איזו קואליציה היא מעוניינת להימנות. קזחסטאן היא המדינה היחידה לעת עתה שניסתה להישאר בתווך האפור שבין הגושים, אולם בוושינגטון מעוניינים למנוע  ממדינות אחרות לשקול אפשרות כזו.

 

אירופה, לכודה בתווך, אחרי שנים של  "אוטונומיה אסטרטגית" כלומר בחירה מודעת שלא לבחור. הבחירה הכפויה בארצות הברית, שבמקביל מעלה את היקפי המיסוי על מדינות הגוש, עלולה להוות עבורה בעיה.

 

פקיד אמריקאי בכיר שצוטט בעילום שם במאמר בכלי התקשורת The Next Web אמר (בתרגום חופשי) 

"קשה לראות כיצד מדינה יכולה למצב את עצמה באופן מהימן כשותפה שניתן לבטוח בה במערכת אקולוגית אחת ובה בעת לחתום על יוזמה שעוצבה על ידי סין לקידום חזון מתחרה לבינה המלאכותית". כלומר, הממשל האמריקני תופס מיצוב ניטרלי מדינתי כבלתי מתקבל על הדעת עד כדי פורמט של עריקה.

 

העיתוי אינו מקרי, סין כאמור השיקה אך בחודש שעבר את WAICO  - World Artificial Intelligence Cooperation Organization  אותו היא ממצבת "כארגון בין ממשלתי" שמטרתו לפתח בינה מלאכותית "מיטיבה, בטוחה והוגנת" הפתוח לכל מי שרוצה להצטרף. מבט על רשימת החותמות המייסדות (ברזיל, רוסיה, דרום אפריקה, אינדונזיה, מלזיה ופקיסטן) מסביר את הלחץ האמריקאי המזכיר את שנות ה – 50 המאוחרות של המאה שעברה כשרוסיה הקדימה את ארצות הברית בשיגור הלווין ספוטניק לחלל באוקטובר 1957.

בה בעת סין מקדמת מודלי AI פתוחים, בשנה האחרונה צמצמו חברות סיניות במהירות את הפער מול המודלים המתקדמים של  OpenAI  ושל  Anthropicבין היתר באמצעות מתקפות זיקוק על המודלים האמריקאיים המנצלות את המחקר  והפיתוח האמריקאיים ללא השקעה מקבילה (ומכאן האיסור על רכישת טכנולוגיה  הכוללת רכיבי מידע מתוצרת זרה). המודלים הפתוחים מאפשרים למערכות הסיניות להשתפר כך שרעיון הפתיחות עומד בבסיס היוזמה הסינית, עד כי בייג'ינג שוקלת הגבלות על הגישה למודלים הטובים ביותר שלה מחוץ לתחומיה.

 

לא כולם בעמק הסיליקון תומכים בחסימת המודלים הסיניים. מארק צוקרברג סבור כי האיסור על מודלים סיניים פתוחים, יוביל לתוצאות הפוכות. מנכ״ל מטא טוען פעולה כזו תעכב את החדשנות וכי יש להתמקד בהסרת חסמים בתחומי השבבים, החשמל, התשתיות וכוח האדם

 

על אף שטיוטת המכתב לא הופצה כמכתב רשמי לחברות בברית, נראה כי הכף הוכרעה. במאמר שעלה לאתר הרשמי של פאקס סיליקה ב 23.08 מחבר מייקל שארפ מנכ"ל הפורום, באופן גלוי בין הפאקס סיליקה לתעשייה ולבטחון הלאומי. לדבריו, הפאקס סיליקה היא מסגרת כלכלית ותעשייתית חדשה הבנויה סביב השקפתו של הנשיא דונלד טראמפ  כי לא ניתן להפריד בין ביטחון כלכלי לביטחון לאומי, כי תלות אסטרטגית מסמלת פגיעות וכי על ארה"ב ושותפותיה הנאמנות לבנות מחדש את היכולת התעשייתית הנדרשת כדי להתחרות בטכנולוגיות שיגדירו את המאה הבאה. הוא מתייחס באופן מפורש לדיווחים של רויטרס ומאשש את הפרשנות. לתפיסתו אין לראות בהתפתחות זו רק עוד אפיזודה בתחרות האסטרטגית בין ארה"ב לסין אלא שינוי עמוק מכך. סטנדרטים טכנולוגיים, שרשראות אספקה ​​של מוליכים למחצה, תשתיות מחשוב, מערכות אנרגיה ומינרלים קריטיים הופכים יותר ויותר לכלי השפעה גיאופוליטית. למדינות שבונות את התשתית תהיה השפעה על הטכנולוגיות התלויות בה. למדינות השולטות בשרשראות האספקה ​​תהיה השפעה על התעשיות התלויות בהן ולמדינות שיכולות לגייס הון ולבנות בקנה מידה גדול יהיה יתרון משמעותי.  להערכתו שוב אין מדובר בשאלה האם הפאקס סיליקה היא יוזמה חשובה אלא בשאלה האם הפאקס סיליקה יכולה להפוך לארכיטקטורה שדרכה העולם החופשי בונה את כלכלת הבינה המלאכותית (ההדגשה שלי – ש.ח.ע).

 

הפאקס סיליקה שואל את שמו מן המונח ההיסטורי המסמל שלום, יציבות ושגשוג אך מכונן בפועל את ההיפך הגמור. אין זו בניית הסכמה אלא כינון מחנה. לא ברית של Pax אלא של Bella (המילה הלטינית למלחמות). כך עברנו כמעט בלי משים משלום הסיליקון למלחמות הסיליקון.