שיחה פתוחה על בינה מלאכותית, פוליטיקה ומה שביניהם או ההיסטוריה המקוצרת (מאד!) של הפוליטיקה המקוונת
בשבוע שעבר הוזמנתי לשיחה בפודקאסט המצולם "אחד עם אחד" של פרופ' עפר עציון. למי שלא מכיר, הפורמט של עפר הוא "ספונטניות לשמה": אין שיחת הכנה, אין מיקוד שנבחר מראש, ואין דף מסרים. פשוט לוחצים על Record ומתחילים לדבר.
אני מודה שעבורי זה היה אתגר. כחוקרת, המטרה העיקרית שלי היא תמיד הנגשת ידע – במיוחד בעידן הבינה המלאכותית שבו הכל מרגיש לפעמים כמו "קופסה שחורה" ומפחידה. כשאין מבנה קשיח, קשה לפעמים לתמרן בין הרצון להעמיק לבין הצורך לצייר תמונה רחבה שתהיה מובנת לכולם.
בסופו של דבר, אני מרגישה שדווקא החופש הזה יצר שיחה כנה ונטולת פילטרים על נושאים שבוערים בי (וכנראה גם בכם). הנה כמה נקודות שנגענו בהן:
המסע האישי שלי: איך התחלתי כחוקרת אופטימית לגבי האינטרנט ומה גרם לי להפוך להרבה פחות כזו במרוצת השנים? [08:48]
מיקרו-טרגטינג ודמוקרטיה: האם הפוליטיקאים מצאו את הדרך המושלמת לשלוט במה שאנחנו רואים (ומה אנחנו לא רואים לעולם)? [18:48]
ה"אינפוקליפסה" כבר כאן: האם אנחנו עדיין מסוגלים להפעיל חשיבה ביקורתית מול מבול של דיס-אינפורמציה ודיפ-פייק? [25:43]
ולמה חשוב לפתח חשיבה ביקורתית מול כל טקסט או סרטון שפוגשים ברשת [43:52].
הפודקאסט הזה אמנם חדש לגמרי (מינואר 2026), אבל הוא נתן לי השראה לפתוח כאן בבלוג פינה חדשה בשם "מן הארכיון". למה? כי אני מבינה שהצורך שלנו בהבנה – ולו המינימלית ביותר – בתהליכים הטכנולוגיים-פוליטיים האלו, הופך לקריטי מרגע לרגע. לא הכל חייב להיות "חדשות", לפעמים התובנות שנצברו לאורך הדרך הן אלו שנותנות לנו את הכלים להבין את המחר.
אני מזמינה אתכם לצפות בשיחה, להעיר, להאיר ולשאול שאלות. האם אתם מרגישים שהכלים שלכם לזיהוי "אמת" ברשת עדיין עובדים, או שהגיע הזמן לעדכן גרסה?
Comments
Post a Comment